אוֹתִיּוֹת שָׁרוֹת
מבקרים אותנו,
וְאִתָּן נַכִּיר כָּעֵת
אֶת אוֹתִיּוֹת הָאָלֶף בֵּית.

כָּל אוֹת תָּבִיא אִתָּהּ צִיּוּר
וּתְסַפֵּר עָלָיו סִפּוּר,
נַקְשִׁיב וְגַם נָשִׁיר יַחְדָּיו
וְאֶת הָאוֹת נִכְתֹּב עַל דַּף.

סוֹד חָבִיב כָּל אוֹת תַּגִּיד,
כָּכָה כָּךְ נִזְכֹּר תָּמִיד
אֶת הָאוֹתִיּוֹת כֻּלָּן
שֶׁבִּקְּרוּ אוֹתָנוּ כָּאן.