אִחוּלִים וּבְרָכוֹת
לִבְרִיאוּת וְלִשְׂמָחוֹת
זֶה לְזֶה נְאַחֵל,
זֶה מִזֶּה גַּם נְקַבֵּל.

א. מַה נֹּאמַר לִפְנֵי שֶׁנּוֹסְעִים?
נְסִיעָה טוֹבָה!
וְלָאוֹרְחִים שֶׁבָּאִים?
בָּרוּךְ הַבָּא!
מַה נְּאַחֵל בְּחֹל הַמּוֹעֵד?
מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה,
עַל בֶּגֶד חָדָשׁ: תִּתְחַדֵּשׁ,
בְּתֵאָבוֹן עַל הָאֲרוּחָה

. ב. יוֹם חָדָשׁ, בֹּקֶר בָּא,
בֹּקֶר טוֹב נַגִּיד.
וְאִמָּא בְּשִׂמְחָה רַבָּה
תְּאַחֵל תָּמִיד:
יוֹם נָעִים מָלֵא שִׂמְחָה
יִהְיֶה לָכֶם,
שָׁלוֹם שָׁלוֹם, בְּהַצְלָחָה,
צְאוּ לְדַרְכְּכֶם.

ג. רְפוּאָה שְׁלֵמָה
לַחוֹלִים מְאַחֲלִים,
תּוֹדָה, ד', עַל הַחְלָמָה,
בָּרוּךְ רוֹפֵא חוֹלִים.
עַל תִּינוֹק שֶׁנּוֹלַד
וְלִכְבוֹד יוֹם הֻלֶּדֶת:
מַזָּל טוֹב, בְּרָכָה כֹּה נֶחְמֶדֶת.
פִּזְמוֹן: אִחוּלִים וּבְרָכוֹת...

ד. שַׁבָּת הִגִּיעָה עַתָּה
שַׁבָּת שָׁלוֹם,
וּבְצֵאת הַשַׁבָּת
שָׁבוּעַ טוֹב.
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נְאַחֵל
שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה,
וְכַאֲשֶׁר יוֹרֵד הַלֵּיִל,
לַיְלָה טוֹב, לֵיל מְנוּחָה.